הורים למתבגרים

בוקר טוב , לחלקינו צהריים…
כותבת את הפוסט הזה מתוך תזכורת שנתנו לי זוג אהוב שאני מלווה ומתוך סדר פנימי שאני רוצה לעשות לעצמי…
הנושא : חוצפה
חוצפה של ילדינו היקרים והאהובים, בשר מבשרינו…
אם זה לא קורה לכם בבית- אתם יכולים להפסיק לקרוא כעת…
אתחיל בווידוי אישי…
הרבה פעמים כשאמא שלי מצלצלת אני מרשה לעצמי לדחות את השיחה, לענות בחוסר סבלנות…ועד היום מרשה אני לעצמי ,לענות לה מתוך עצבים, כעס ואי מרוצות….אמא שלי תמיד תקבל אותי…זה מה שאני חושבת לעצמי…
ומה שאני שוכחת להזכיר לעצמי…שאם לי מותר- ואני המורה של ילדיי, למה שהם יחשבו אחרת…
כאן…הכל מתחיל…
המודלינג שלנו: איך שאנו עונים לבן זוגנו, לעובד או למעביד שלנו, האופן שאנו מבטאים את המחשבות שלנו על פוליטיקאי, הערבים, השכן ממול…זה מה שילדינו סופגים..
אז אתחיל את הבקשה שלי מכם הורים יקרים:
אמרו "תודה", "בבקשה", תדעו לבקש "סליחה" וכבדו גם את ילדכם .
לאחר שעשיתם זאת והילד כנראה עדיין מתחצף..
בדקו עם עצמכם:
1.האם כך הוא משיג תשומת לב מכם?- גם אם תשומת לב שלילית-האם כך הוא מוצא את דרכו להשתייך למשפחה?
2.האם הגבולות בבית ברורים ואכיפתם ידועה ומבוצעת?(או שאתם נובחים ולא נושכים?ואם נושכים אז כל פעם במקום אחר או בלי קשר למעשה של הילד…בכדי להכאיב לו…?)
3. האם אתם מרגישים כשהילד מתחצף – אתם מגיעים אתו למאבקי כוח- ומדרדרים לאותה התנהגות שאתם רוצים להכחיד…?
4.האם את מרגישים שאתם מבקרים הרבה את הילד ומעודדים מעט?
5.האם אתם מוותרים לילד שלכם על חוצפה ? שלא הייתם מוותרים לאדם אחר?
6.האם אתם מאשימים את עצמכם "אני בטח אמא כזאת גרועה אם יצא לי ילד כזה חוצפן…"?
7. האם אתם כועסים הרבה על עצמכם ולא פחות על הילד, מאוכזבים מתוסכלים ופגועים?
אם אפילו דבר אחד קורה בביתכם
האמינו שאפשר אחרת…
האמינו שאתם המרכז של הבית
האמינו שהשנוי יכול להתחיל בעיקר בכם- ההורים…
אם אתם רוצים לעת איך משנים
אני כאן
דינה
מנחה ומלווה הורים, משפחה ובני נוער

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים