אוכל קדימה אוכל

אוכל,קדימה אוכל…
ילד טוב משאיר צלחת ריקה…
אווירון ,פה גדול
מכירים?
האוכל והעיסוק בו, להבנתי הוא עניין תרבותי ששם את ההורה המיטיב עם ילדו כהורה שילדו סמוק לחיים,אוכל ארוחות מלאות ומשאיר צלחת ריקה.
אנו מתעסקים כמעט מבוקר עד ערב במחשבה מה ילדינו יאכל,מסיימים ארוחה אחת וחושבים על האחרת…
מה קורה אם ילדינו מבין שלהורים מאד,מאד חשוב שהוא יאכל?
ההורה ירוץ לבית הספר,אם ילדו שכח את הכריך-גם בפעם העשירית.
ההורה ירקוד,ישיר ויפזז סביב הארוחה,רק שטיפות הטופו האחרונות יכנסו לפיו הסגור של ילדו.
ההורה יפציר, יתרגז,יכעס ואפילו יצעק בכדי שילדו יבין שאת הארוחה צריך לסיים.
מה אנו ,ההורים מרוויחים מכך?
מעט אוכל שנכנס לפה והרבה מתן תשומת לב במקומות הלא נכונים.
אוכל הוא לא עניין אם לא עושים ממנו עניין.
אוכל לא יהפוך לעניין אם הילד ישכח את הסנדוויץ יום או יומיים וההורה לא ישבר וירוץ לבית הספר-סביר להניח שכך ילמד לקחת אחריות על מה שחשוב לו.
אוכל הוא לא עניין אם הילד מבין שאם הוא לא יאכל את מה שיש בצלחת(וכמובן נשתדל שיהיה לו טעים)הוא יישאר רעב עד הארוחה הבאה.
אוכל הוא לא עניין ברגע שאנו ההורים לא הופכים אותו לעניין.
אז מה עוד אפשר לעשות?
יש המון מה לעשות
אך בשורה תחתונה-בדקו את עצמכם כמה האוכל הוא עניין גדול מבחינתכם.
אשמח לשמוע את דעתכם? אשמח לשמוע איך אתם פועלים בבית מול ילדכם?
דינה
מנחה ומלווה הורים,משפחה ובני נוער
0546519137
images (33)

הוא עשה לי….מריבות בן אחים

בוקר, צהריים טובים

התחשק לי לכתוב ממני אליכם…משהו קטן… בעקבות תמונה שפגשתי (גם אתם תפגשו אותה עוד מעט).

מריבות בין אחים

אז קצת ממני אליכם…מבלי לחפור(כמו שבכורתי אומרת).

1. תקשורת בנויה משלל הרגשות- מריבה ופיוס הם חלק מהן.

2. אנחנו ההורים הצופים הכי חשובים בהצגה שנקראת "מריבות בן אחים",
.
3.לא להתערב לא אומר לא לשים גבול. לדוגמא: אני מתערב רק כש…צועקים, מרביצים, סכנה ממשית נשקפת לחייהם…
לא להתערב בעיקר אומר לא לשפוט "הוא הקטן..תוותר לו"…"הוא החלש"…"איך אתה מרביץ לבת?".(חשוב שגם הילדים ידעו מה הגבול של הבית ומתי אתם מפרידים כוחות).

לא לשפוט אומר לא לחוות דעה מי התחיל, מי היה הראשון…

המטרה אחרי שהופר הגבול להפריד כוחות.

4. חשוב לא לשכוח שהאחים לרוב משלימים או שוכחים מהעניין הרבה יותר מהר מאיתנו ההורים .
ופעמים רבות אנו נשארים ה"רעים" או לפחות ממורמרים – איך הילדים שלנו, בשר מבשרינו, רבים בבית שלנו?!

זה בקצרה…

ובאריכות

יש עוד המון מה לעשות בכדי לקרב בן אחים…

כי בעיניי
הקשר בין האחים הוא אחד הקשרים המהותיים להתפחות ה"אני" , התפתחות היכולת החברתית ומודלינג לחיים.

אז אני כאן בשבילכם

דינה
מנחה הורים , משפחה ובני נוער

8b003ad7-1c70-4fb0-abca-160f3172f437

אמא,אבא…משעממם לי…

הפעם
קצת על שיתוף
כמה פעמים אספתם את הילדים מבית הספר, מחוג ואפילו ממסיבת כיתה ואחרי שהתעניינת לשלומם או איך היה?
קיבלתם את התשובה
כיף- במקרה הטוב
או בסדר- במקרה הבנינו
או
משעמםםם
ואם עצרתם והתעניינת(חלילה) ממה נהנה או השתעמם בנכם או ביתכם
מהר מאד התשובה הייתה "אמא,אבא, מספיק לחפור".
ונשארתם פגועים או וויתרתם על השאלות בפעמים הבאות או המשכתם וחפרתם וגם זה לא עזר.
לי זה קרה לא פעם.
ולכם?
נסו שני דברים:
1.בפעם הבאה שהילד חוזר ממסיבה, מטיול, מחוג, מחברים או סתם מבית הספר.
אל תשאלו לשלומו, שתפו אתם מה עבר עליכם במשך היום…טוב, רע, קשה, מבאס,כואב, מכעיס או משמח.
אל תפצירו בילד שלכם גם לשתף .
התמידו,אל תצפו שמפעם אחת יבוא שיתוף הדדי
.
2.קיימו טקס בבית שלכם.
לפני השינה, או בזמן קבוע ביום(ארוחה משפחתית, בזמן מקלחת) ספרו , שתפו על משהו טוב שעבר עליכם במהלך היום ועל משהו קשה או לא נעים.
שוב, אל תפצירו בילד לשתף,התמידו והיו סבלניים.
שבוע מלא שיתוף
דינה
מנחה ומלווה הורים, משפחה ובני נוער.

 

.1415212098371